החלטה בתיק עת"א 36583-12-11

1.         העותר מרצה עונש מאסר קצוב לתקופה של 33 שנה בגין רצח חברתו על רקע רצונה לעזוב אותו והוא מבקש להחזירו לסבב חופשות, אליהן לא יצא עד שנת 2005 רק בגלל חוסר יכולתו להפקיד 200,000 ש"ח במזומן, ואשר הופסקו ביום 14.9.05 בעקבות החלטת ועדת אלמ"ב (להלן: " הוועדה") שלא להמליץ על הוצאתו לחופשות אלא לאחר שישתלב בטיפול בנושא מניעת אלימות אינטימית.

            כמו כן מבקש העותר להסיר את הגדרתו כאסיר אלמ"ב שכן הקורבן היתה חברתו במשך מספר חודשים בלבד עד שנרצחה על ידו ובתאריך 5.12.03 קבעה ועדת אלימות במשפחה בכלא איילון, שהמליצה על הוצאת העותר לחופשות, שהוא לא נבדק בועדת אלמ"ב חיצונית מאחר ולא מדובר במשפחה (ראה ההחלטה שצורפה כנספח ב' לבקשה להוסיף סעד לעתירה).

2.         ב"כ העותר טוען שהעותר קיבל התחייבות שלטונית כאשר עד שנת 2005 היה יכול לצאת לחופשות והחלטת הוועדה שבדקה שוב את זכאותו לצאת לחופשות לא סבירה שכן במהלך מאסרו הוא עבר טיפולים וקורסים כמפורט בסעיף 23 לעתירה, והוא לא משתמש בסמים אלא עובד ומתפקד באופן תקין בכל מהלך מאסרו.

3.         ב"כ המשיב טוענת בכתב התשובה ובטיעוניה בפני כי מפסק הדין של ביהמ"ש שהרשיע את העותר וגזר את דינו למאסר עולם עולה שנפגעת העבירה חוסה תחת הגדרה של בן משפחה עפ"י סעיף 4(ד) בפרק א' לפקנ"צ החופשות, עפ"י סעיף 7.3 בהוראה 3.37 להוראת תע"ס של משרד העבודה והרווחה ועפ"י הפרשנות המרחיבה של המושג "בן משפחה" בפסיקה הנזכרת בסעיפים 8, 9 ו- 17 לכתב התשובה.

4.         ב"כ המשיב טוענת באשר לחופשותיו של העותר כי ועדת אסירי עולם דחתה ביום 31.3.11 את בקשת העותר לצאת לחופשות מאחר והוא בעל קווי אישיות נרציסטיות, שסובל ממצב דכאוני תגובתי, ועפ"י אבחון פסיכודיאגנוסטי הוא עלול לסכן את הציבור. גם גורמי המודיעין מתנגדים להוצאת העותר לחופשות שכן הוא אזרח ארה"ב, יתרת מאסרו ארוכה וקיים חשש לבריחתו.

            באשר לשילובו של העותר בקבוצות טיפוליות טוענת ב"כ המשיב שמנחות הקבוצה התרשמו שעדיין בולטים אצל העותר קווי אישיות תוקפניים, שעלולים להתפרץ במצבי לחץ, והעותר סרב להשתלב בפרויקט שנועד לטפל באלימות אינטימית. עוד נטען כי הקבוצות בהן השתתף העותר התקיימו במסגרת החינוך ולא מדובר בקבוצות טיפוליות שהונחו על ידי גורמי טיפול.

            לא למותר לציין כי ביהמ"ש הציע לב"כ העותר להמתין להחלטת ועד  אסירי עולם שדנה בחופשותיו של העותר ביום 4.4.12, מועד הדיון בעתירה, אך הוא סרב להצעה.

5.         במהלך הדיון בפני טען ב"כ העותר שבמשך 9 שנים מתחילת מאסרו של העותר נידונו בקשות העותר לצאת לחופשות בועדת אלימות פנימית והוא הורשה לצאת לחופשות וגם מכתב האישום ופסק הדין עולה שהוא רצח את חברתו ולא את בת זוגו, שכן לא היה ביניהם קשר זוגי או משפחתי.

            לטענתו בתקופה שבה רצח העותר את חברתו היו לו ידידות אחרות שביקרו אותו.

            ב"כ המשיב טענה שהפסיקה מלמדת על הרחבת התחולה של פרופיל אלמ"ב גם מעבר להגדרה הפורמאלית של "בן זוג".

דיוןו הכרעה

אדון בבקשות העותר שלא עפ"י סדרן:

(א)       הסרת הגדרת העותר כאסיר אלמ"ב.

1.         אינני מקבל טענת ב"כ העותר כי אין להגדיר את העותר כאסיר אלמ"ב שכן גם אם היתה חברתו במשך מספר חודשים הרי מהסיפא לחלק החסוי של חוות דעת ועדת אלמ"ב שהוצגה בפני עולה כי מערכת היחסים בין העותר לחברתו היתה מערכת יחסים זוגית, גם אם אקבל את טענת ב"כ העותר שהם לא ניהלו משק בית משותף וגם אם הם לא היו "בני זוג" במובן הצר של ההגדרה.

2.         עיון בסעיף 4(ד) לפקנ"צ 04.40.00 מגדיר עבירות אלימות במשפחה כעבירת אלימות שביצע האסיר כלפי בן זוג ובן משפחה כהגדרתם בחוק למניעת אלימות במשפחה ובסעיף 4(ד)(2) לפקנ"צ הנ"ל מוגדר "בן זוג", בין השאר, כמי שקיים מערכת יחסית זוגית באופן ארעי, כמו העותר שבפנינו.

            גם בסעיף 7.3 בהוראה 3.37 להוראות התע"ס של משרד הרווחה הקובע את תחום טיפולה של ועדת אלמ"ב מחוזית מוגדר בן זוג לרבות חבר/ה וקיימת ביניהם מערכת יחסים זוגית.

            ברע"ב 7661/06 מחאג'נה נ' מדינת ישראל, קבעה כב' השופטת ארבל בסעיף 6 להחלטתה כי

                        " עקרון מקובל הוא בשיטתנו המשפטית כי טקסט יש לפרש פרשנות תכליתית (ראו למשל: ע"פ 4654/03 חרב נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(2) 4404; ע"א 10280/01 ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 2005(1) 163). לשונו של סעיף 5.3.3 זה מלמדת כי אכן אין מדובר ברשימה סגורה וזאת הן מעצם השימוש במילה "כולל" והן מעצם ההרחבה שיש בסעיף זה מער להגדרה שקובע החוק. פרשנות תכליתית אך תומכת במסקנה זו. שכן, ברי כי הגדרת "בן משפחה" בחוק או בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 אינה מכוונת בהכרח להגשמת אותן תכליות שביסוד ההגדרה למונח זה בהוראות משרד הרווחה. ברי, כי מונח זה, כשהוא נזכר בהקשר של הערכת מסוכנותו של אסיר, לצורך החלטה האם להתיר לו יציאה לחופשות, צריך להיבחן בחינה עניינית ותכליתית ויש להעניק לו פרשנות שתאפשר מתן הגנה ראויה לציבור בכלל ולקרוביו של האסיר בפרט. ברי כי פרשנות נוקשה לא תצלח למטרה זו. מכל מקום, את השאלה האם מדובר ב"בן משפחה" ביחס לבקשה מעין זו שבפניי, יש לבחון באופן שתילקחנה בחשבון גם נסיבות העבירה בגינה מרצה הוא עונש מאסר והסיכון שעלול להיווצר אם יתאפשר לאסיר לצאת לחופשות".

3.         אינני מתעלם מכך שבסוף שנת 2003 קבעה ועדת אלימות בכלא איילון שהעותר אינו "בן משפחה" ביחס לקורבן העבירה ולכן עניינו לא הובא בפני ועדת אלמ"ב "מחוזית" אך מאחר וחופשה היא פריבילגיה ואינה זכות המוקנית לעותר רשאי המשיב לבחון את בקשתו של העותר לצאת לחופשה לנפי כל חופשה, לרבות בקשר לגורם שיחווה דעתו בענין זה.